Parashat VaYeshev

Rabbi Shelton Donnell & Esther Edelsburg

With our portion begins the story of the continuation of the people of Israel.  “Now Jacob settled in the land of his father’s sojourning, the land of Canaan.  This is the line of Jacob: Joseph was seventeen years old and tended the flocks with his brothers, as a helper to the sons of his father’s wives Bilhah and Zilpah.  And Joseph brought bad reports of them to their father.  Now Israel loved Joseph best of all his sons, for he was the child of his old age; and he made for him an ornamented tunic” (Genesis 37:1-3).  “This is the line of Jacob…” and suddenly, “Joseph was seventeen years old…” as if Joseph was Jacob’s only son.  It is apparent why the brothers hated Joseph.  And more, according to the text, the youth was a dreamer — twice he dreamed a dream in which he ruled over his brothers and even received special honor paid to him by their father.  In the eyes of the brothers Joseph was a wastrel in an ornamented tunic and a dreamer of dreams.  They hated him, so they kidnapped him and threw him into a pit, “The pit was empty; there was no water in it” (Genesis 37:24).  “There was no water in it,” but, according to Rashi, what does the text mean when it says that there was no water?  Don’t we know that there is no water in it?  The Talmud teaches that by emphasizing that by that there was no water in it, it is as if to say, “There was no water, but there were snakes and scorpions in it.”  Such was the depth of the hatred with which the brothers hated Joseph.  So, after this, they sold Joseph into slavery in Egypt.  And as for this man Joseph, this dreamer, would he become the Tzadik who would lead the people of Israel?  How could this be possible?  We shall see in next week’s parasha!

1)    If Joseph was a loafer and a lazy good-for-nothing, who bore responsibility for this, he or his father who spoiled him?

2)    Would you justify the actions of Joseph’s brothers?  If so, how?  If not, why not?

3)     In our parasha, Joseph is a “dreamer.”  Is there a difference between someone who is described as a “dreamer” and someone who is described as a “visionary?”  If so, what exactly is the difference?

פרשת וישב

הרב שלי דנאל ואסתר אדלסבורג

אחרי פגישתו עם עשו אחיו יעקב ישב בארץ כנען, הארץ המובטחת לו ולצאצאיו הבאים אחריו, וכמובן בפרשתנו מתחיל הסיפור של דור הממשיך של בני ישראל.  וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן: אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת-אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת-בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת-בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת-דִּבָּתָם רָעָה אֶל-אֲבִיהֶם: וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים: (בראשית לז,1-3). אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, ופתאום  יוֹסֵף בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה כאילו יוסף היה הבן היחידי של יעקב.  ברור למה האחים שנאו את יוסף.  ועוד על הנוער, לפי הטקסט הוא היה חולם חלומות — פעמיים הוא חלם חלום בו הוא משל על אחיו ואפילו קיבל כבוד מאביהם.  בעיני האחים יוסף היה בטלן בכתונת פסים וחולם חלומות.  הם שנאו אותו וחטפו אותו וזרקו אותו לבור, וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם (בראשית לז,24).  אֵין בּוֹ מָיִם אבל, לפי רשי, “ממשמע שנאמר והבור ריק, איני יודע שאין בו מים, מה תלמוד לומר אין בו מים, מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו,” ככה היה עומק השינאה בה שנאו אחיו את יוסף.  ואחרי כל זה, מכרו אותו לשעבוד במצרים.  והאיש ההוא, יוסף, חולם החלומות, הוא יהיה הצדיק המוביל את עם ישראל?  איך זה יכול להיות?  נראה בפרשה הבאה.

1)      אם יוסף היה בטלן ועצלן האם האשמה רובצת עליו או על אביו המפנק את בנו?

2)      הייתם מצדיקים את מעשיהם של האחים?  למה כן או לא?

3)      בפרשתנו יוסף היה “חולם חלומות.” האם יש הבדל בין מישהו שחולם חלומות לבין מישהו שמתואר כ-“חוזה”?  אם כן, מה בדיוק ההבדל?